גמישות מוחית פסיכדלית
המוח הפסיכדלי: האם אפשר לתכנת את עצמנו מחדש?
על מדע, השינוי, גמישות מוחית והתפתחות
לפני כמה שנים הייתי מנהל פיתוח במיקרוסופט הייטקיסט מתפקד, אך מבולבל. הייתה בי תחושת תקיעות. רציתי שינוי, ממש, אבל היה לי קשה לתת לו צורה או להתקדם אליו. מין דפוסים של מחשבות מוכרות
עשיתי לסד במדבר והיה ואו, החוויה הזו לא שינתה את חיי בשניה, למרות שבאותו רגע זה הרגיש ככה. אבל היא הראתה
.לי אפשרות ממשית לשינוי- את המשחק עצמו
. אני זוכר שעצמתי עיניים, ויכולתי לדמיין את עצמי צועד בהרבה מסלולים שונים, בקלילות, כמו שבילים שוני במשחק
.התובנה הזו הייתה חזקה, ובזכותה החלטתי לעזוב את עולם התוכנה מגדלי ההיטק ולצאת לחקור את המוח
בערב הזה אני רוצה לשתף אתכם במה שגיליתי על התכונה שהדוקטורט שלי מתמקד בה: הגמישות המוחית.
?מה נגלה יחד
.איך המוח “נתקע” — ולמה ככל שאנחנו מתבגרים קשה לנו יותר לאמץ הרגלים חדשים או לשנות תפיסות
ההזדמנות הפסיכדלית — איך חומרים משני תודעה פועלים כמו “ממס” לדפוסים נוקשים, ופותחים מחדש חלון ללמידה עמוקה
נציץ למה שקורה בתוך המוח ברגעים של תובנה, יצירתיות או ריפוי — ואיך הקישוריות בין אזורים שונים במוח משתנה מקצה לקצה
כלים לשינוי ממשי — איך אפשר לרתום את ההבנה על גמישות המוח לטובת התפתחות אישית, יצירתיות וריפוי. לא כסיסמה, אלא כתהליך התפתחותי שנובע מתוך היגיון ביולוגי אמיתי
זהו מפגש על הגבול שבין מחקר מוח חדשני לבין האפשרות להשתנות
עם הרבה פליאה על מה שהמוח שלנו מסוגל לעשות כשהוא מקבל את התנאים הנכונים
אמיר הררי
.דוקטורנט למחקר פסיכדלי במכון סגול לתפקודי המוח, באוניברסיטת תל אביב הדוקטורט שלו מתמקד בגמישות מוחית שחומרים פסיכדלים משרים על המוח.
.מנחה הפודקאסטים ״נפלאות התבונה״ ו״מה לעזאזל קורה פה״
